יום שלישי, 1 בספטמבר 2015



תלמידים, צוות, הורים ואורחים יקרים,    
בוקר טוב !
בהתרגשות רבה, אני שמחה לפתוח את שנת הלימודים תשע"ו.
השנה אומר  לכם שלשה דברים: אחד מעציב , אחד משמח והשלישי הוא תודה גדולה.
בחרנו לציין את פתיחתה של שנת הלימודים בשורת הפתיחה מפיוט השבת של רבי שלמה הלוי אלקבץ, עם שינוי קל:  "לכה דודי לקראת כלה פני אדם נקבלה". ביה"ס מזוהה לא פעם עם הישגים ומבחנים. צר לי לספר לכם ילדים, אבל אנחנו המבוגרים נכשלנו בקיץ האחרון במבחן וקיבלנו אפס ביחסי אנוש. רצח הנערה שירה בנקי במצעד הגאווה בירושלים ושריפת המשפחה בכפר דומא, הם שני אירועים מזעזעים המחייבים את כולנו לחשבון נפש לגבי הדוגמא האישית שאנחנו נותנים לכם. אני גאה שכאן בוילקומיץ לא רק מדברים, אלא חיים סובלנות יום יום. לומדים ועובדים פה תלמידים ומורים בני דתות שונות, צבע עור שונה, ששפת אמם שונה, ילדים ומורים ממגוון תרבויות וצרכים ולכולם יש מקום אוהב ומחבק.
אני פונה להורים הנוכחים שימו לב לשיח שלכם, להערות הקטנות הנאמרות בבית. למילים שלכם יש כוח –היזהרו משנאת חינם, די לנו בה.

ומכאן לשמחת החזרה לבית הספר: אני מברכת על כניסתם של 36 תלמידי כתה א' חדשים ומקסימים לבית הספר.
לכם ילדים, שנמצאים באחד הרגעים המרגשים בחייכם,  אני מאחלת שנצליח לשמור עבורכם על הקסם שבאהבת הלמידה, שנצליח לטפח בכם את הסקרנות ואת החיבה והכבוד לחבריכם.
אני מברכת גם את התלמידים ואנשי הצוות החדשים שהצטרפו לבית הספר ומאחלת לכם קליטה מהירה וקלה בבית וילקומיץ.
הבית שלנו עבר בשנה שעברה בדק בית עמוק ומתחיל בתהליך של שינוי, מהיום אנו נקראים: בית חינוך וילקומיץ ללימודי שדה וקהילה, בית עם שורשים עמוקים במורשת המקומית שלנו, אבל כזה שמצמיח לילדים כנפיים לעתיד. זה לא יקרה ביום אחד, אבל לאט לאט תחושו בשינוי ובמשמעויות שלו.

ולסיום, תודה גדולה לאנשים הנפלאים שליוו אותנו במהלך השנה האחרונה ובקיץ. אי אפשר להתעלם מהמהפכה שמרחשת בחצר האחורית של בית הספר שבימים אלה הולכת ונבנית בה חצר אקולוגית לימודית, אני רוצה להודות לראש המועצה על כך שהתעקש שהתוכנית תצא לפועל, למנהל מח' החינוך שהגה אותה וקידם אותה למחלקת הנדסה במועצה ולעומד בראשה על דאגה לכל פרט בתהליך, בתום העבודות נזמין את כולכם לחגוג את פתיחתה.  אני רוצה להודות למפקחת ביה"ס עירית מלמד על הליווי האישי לו אני זוכה ועל כך שאת מכבדת אותנו בנוכחותך היום.  להנהגה הבית ספרית הנפלאה שלנו שעשתה רבות לקידום ביה"ס, לשלמה אב הבית  שבחריצות רבה ועמל רב הביא את ביה"ס לסדר, ארגון וניקיון שלמה נגע הקיץ באהבה בהרבה פינות בביה"ס ששנים לא זכו לטיפול. תודה לדוינה וסימונה, לבנות השירות הלאומי וכמובן שלצוות החינוכי היקר שלי שכנמלים עמלות בילו כאן בהכנת המערך הארגוני, ספרי הלימוד, הכתות והמרחבים הלימודיים.

אנו בחודש אלול, חודש מיוחד אשר יש לנו בו הזדמנות לסכם דברים שעשינו ולהביט בתקוה אל השנה החדשה. אני מאחלת לכולנו מכל הלב ששנה זו תהייה טובה מקודמתה ומהנה מקודמתה ובהחלט סובלנית מקודמתה.

ואהבת לרעך כמוך!       

אסנת

יום חמישי, 16 באפריל 2015

דברים ליום הזיכרון לשואה ולגבורה תשע''ה


תלמידים יקרים, אורחים, מורים וצוות בית הספר,
אתמול נכנסתי לכתה א', ברקע התנגן השיר השמח "חברים מכל מיני צבעים" העוסק במסר של אחדות ושונות. חשבתי לעצמי, כמה השיר הזה שונה מהמציאות שלנו ב 2015 ובאיזה ניגוד קיצוני הוא מהמציאות ששררה באירופה לפני 70 שנה בשואה ואולי גם היום.
האסון הנורא שקרה לנו בו ששה מיליון יהודים נרצחו רק בשל העובדה שדתם ותרבותם היתה שונה מבני סביבתם, היא קשה להבנה. באופן מכוון אומה שלמה החליטה להמית גברים, נשים וטף בצורה שיטתית, ע"פ תוכנית סדורה בו בזמן שהם מתפללים בדיוק לאותו האלוהים, רק עושים זאת בשפה שונה.
גזענות קוראים לזה, שנאת הזר.
הרוצחים, לא היו חייזרים. הם גם לא היו אנשים חסרי לב. הם היו אנשים רגילים שהיו להם ילדים. בערב הם חזרו הביתה אחרי רצח חסר רחמים וישבו לאכול ארוחת ערב עם משפחתם כאילו כלום לא קרה. איך זה יתכן?
גזענות קוראים לזה, שנאת הזר.
מסתבר שמאד פשוט לקלקל את הטוב והתמימות שיש בכל אחד מכם ולהפוך אתכם לשונאי זרים ולא צריך להרחיק לכת בכדי לראות דוגמאות. מעבר לגבול עם סוריה מתחוללת בשנים האחרונות מלחמה נוראית בה מוסלמים רוצחים מידי יום מוסלמים אחרים רק בגלל שהם מתפללים בנוסח קצת שונה והעולם שותק, כמו שהוא שתק אז לפני 70 שנה.
גם פה במדינת ישראל שלנו ישנם לא מעט אנשים השונאים את השונה בגלל שהוא דתי, בגלל שהוא חילוני, בגלל שהוא ערבי, בגלל שהוא יהודי, בגלל שנולד במרוקו, בגלל שנולד בפולין או בגלל שצבע עורו הוא חום. כאילו לא למדנו דבר.

איך עוצרים את זה? הרי כל היופי בעולם הזה הוא השונות שיש בנו בני האדם. דעות שונות, דת אחרת, או צבע עור שונה לא מורידות או מעלות מערכו של אדם. הלוואי שיהיה השיר "חברים בכל מיני צבעים" נבואה שתתגשם והפסוק "ואהבת לרעך כמוך", נר לרגלכם.

אסנת