יום שני, 3 באוקטובר 2016


תלמידי בית החינוך, צוות, הורים ואורחים יקרים

היום אנו נפרדים מהשנה שעברה שנת תשע''ו, ומביעים את איחולנו ותקוותינו לשנה שתבוא, אך היום זהו יום מיוחד שכן אנו נפרדים משמעון פרס ראש הממשלה לשעבר ונשיאה התשיעי של מדינת ישראל.
רובכם מן הסתם, לא ממש הכירו את שמעון פרס. שמעון שנפטר בשיבה טובה בגיל 93, ליווה את המדינה עוד בטרם קמה. הוא זכה להיות בין החולמים על הקמתה, ראה את קשיי לידתה של המדינה והיה שותף להם, שמעון שהבין את קשיי ההתמודדות של המדינה החדשה עם השכנים שלא רצו בה ידע בחוכמתו הרבה ובתחבולות שעשה כיצד לתרום לביטחונה של המדינה הצעירה. וכשבטחון המדינה התייצב וישראל הצעירה ידעה לשמור על גבולותיה, הבין שמעון פרס כי הדרך לביטחון ושלום היא לא באמצעות כלי מלחמה אלא בהדברות עם העולם הערבי, ומרגע זה חתר בכל דרך ובכל הזדמנות לקדם את השלום.

פרס ידע שעל מנת לשגשג ולהצליח באזור שלנו שאין בו משאבי טבע, חייבים לקדם את התעשייה ובעיקר את תעשיית הידע ועד יומו האחרון פעל בכל רחבי העולם על מנת להביא את שמה של התעשייה הישראלית לכל מי שעשוי להתעניין בה.

אנחנו נפרדים היום מאדם יקר ואהוב בכל רחבי העולם, איש שכל מנהיגי העולם באים היום להיפרד ממנו ואם יש תכונה של שמעון פרס שאני רוצה שתזכרו, זו הנחישות שלו. בכל מכשול ובכל קושי שנתקל, פרס מעולם לא ויתר על השגת המטרה ותמיד מצא את הדרך להגיע אליה.

הורדנו את דגלנו לחצי התורן.

יהי זכרו ברוך.


אך כל סיום הוא התחלה חדשה ואני רוצה לאחל לכל בית וילקומיץ' שנה טובה ומתוקה, שנת שלום, בריאות, שנה של כבוד הדדי אך גם שנה של מימוש מטרות.